אורון חיים מעיין, בן 36, גר בנתניה. התגייס לשייטת 13 שם עבר תאונת צלילה, ובעקבות כך עבר ליחידת אגוז. באגוז עבר חוויות לחימה אינטנסיביות כקשר מ״פ במלחמת לבנון השנייה, ובפעילויות מבצעיות נוספות. מאז השחרור- מתמודד עם סימפטומים פוסט טראומטיים הכוללים בין היתר פלאשבקים, דכאונות, התקפי חרדה, שינויי מצבי רוח קיצוניים, קושי להתמודד עם לחצים, כאבים פסיכו סומאטיים, נעילות ברכיים הגורמות ל"לנכות זמנית", קשיי קשב וריכוז חמורים, התקפי זעם וקשיי שינה. היום אורון מצליח להתמודד עם הקשיים ולנהל חיים "תקינים" – אך הוא משקיע "חצי משרה" בטיפול בסימפטומים וייצוב מצבי הרוח- דבר המקשה עליו לנהל את חייו בצורה נשלטת ומאוזנת. בתוך כך היו קשיים לסיים את התואר האקדמי, קשיים להתמיד בעבודה קבועה, קשיים בניהול יעיל ויציב של העסק שלו וקשיים לנהל חיי זוגיות ומשפחה. אורון אוהב לגלוש, לצלול, לעשות יוגה, לרוץ, לקרוא, לבשל ולבלות עם חברים.
האתגר: כלי לניהול העסק בהתמודדות עם PTSD
כדרך להימנע מהגעה למצבי קיצון, אורון סיגל לעצמו קשת רחבה של פתרונות וצורות התנהלות שונים עליהם הוא מקפיד מדי יום ואשר הכנתם וניהולם גוזל מאמץ מנטלי רב. אורון מחפש פתרון שמסייע בהפחתת המשאבים המנטליים שמושקעים בניהול העצמי ובשמירה על הימנעות מהגעה למצבי קיצון. פתרון שיאגד את כל הדרכים בהם משתמש (מוזיקה, לזכור לקחת אוכל ולאכול, משפטי מוטיבציה, הפסקות וכו') ואשר ילווה ויזכיר לו מתי ובמה להשתמש.
